Rego
כניסת לקוחות
דף הבית » אופטימיזציה לאתר (on site optimization): הצ'קליסט השלם ל 2022

אופטימיזציה לאתר (on site optimization): הצ'קליסט השלם ל 2022

SEO כללי מדריך קידום אתרים אורגני בגוגל פלאגינים ותוספים תוכן
תוכן עניינים
  1. מה זה אופטימיזציית on site?
  2. מדוע שלב האופטימיזציה כה חשוב?
  3. אבטחת האתר https
  4. גרסאות הכוללות www ושאינן כוללות www
  5. נראות עמודי 404
  6. זיהוי רכיבים מיותרים בתוצאות החיפוש
  7. מפות אתר - sitemap.xml
  8. בדיקת קובץ robots.txt
  9. בדיקת סכימות באתר - בדגש על סכימת פירורי לחם (breadcrumbs)
  10. בדיקת תוכן משוכפל באתר
  11. בדיקת מהירות אתר
  12. בדיקת היררכיית כותרות
  13. בדיקת FAVICON
  14. בדיקת cache - זיכרון המטמון של גוגל
  15. מטא טייטל ודסקריפשן לעמודים
  16. כותרת ותיאור אלט (alt text) לתמונות ולאייקונים
  17. תגיות canonical
  18. זיהוי קישורים חיצוניים המפנים לנתיבי 404 ומקבלים תנועה
  19. זיהוי קישורי ספאם וטיפול בהם בהתאם
  20. חוויית המשתמש באתר
  21. בדיקת header ו footer
  22. בדיקות טכניות ייעודיות לאתרי e-commerce

מזל טוב! קיבלתם פרויקט SEO חדש ועכשיו אתם מתחילים לקדם אתר חדש, לחילופין – אתם עסק עם אתר קטן-בינוני שרוצים לבצע מספר פעולות קידום לבדכם מבלי להיעזר באיש מקצוע.

נתחיל ממספר הגדרות חשובות:

מה זה אופטימיזציית on site?

אופטימיזציית אתר למנוע החיפוש (on site optimization) היא שלב בתהליך קידום אתרים הכולל מגוון פעולות ראשוניות שיש לבצע הן ברמה הטכנית והן ברמת התוכן בתוך האתר, על מנת לשפר את דירוגי האתר בגוגל באופן כללי ועבור ביטויים נבחרים. דוגמאות לפעולות אופטימיזציה on site המבוצעות ברמה הטכנית: וידוא שהאתר מאובטח (שכתובתו כוללת https ולא http) והחלפת קישורים שבורים. דוגמאות לאופטימיזציה on site המבוצעות ברמת התוכן: עדכון טייטלים ודסקריפשנים, שינוי תגיות כותרת.

מה זה אופטימיזציית on page?

לאחר ביצוע אופטימיזציה טכנית ראשונית לכל האתר (on site optimization), ניגשים לביצוע אופטימיזציית תוכן ממוקדת לעמודים (on page optimization) נבחרים אשר נבחרו לטרגט או שכבר מטרגטים ביטויים שנרצה לקדם.

מה ההבדל בין אופטימיזציה לאתר on site ובין אופטימיזציית Off site?

Off site optimization מתייחסת לפעולות קידום SEO המתבצעות מחוץ לאתר, הכוללת בין השאר: בניית קישורים חיצוניים מאתרים סמכותיים, הקמה ותחזוקת פרופילים ברשתות החברתיות, הקמה וניהול נכס google my business, יצירת אזכורים למותג ברשת ועוד.

הנה דוגמה לקישור חיצוני מאתר "תרבותי" לעמוד הבית של ask ralbad:

דוגמה לקישור חיצוני לאתר אסק רלבד

מדוע שלב האופטימיזציה כה חשוב?

זוכרים שהייתם באסיפת הורים והמורה התלוננה שיש לכם ציונים נמוכים בכל המקצועות, ואז אחרי שההורים לקחו אתכם לאבחון, גילו את בעיות הקשב והריכוז שלכם, נתנו לכם הקלות מיוחדות והרבה מהבעיות פשוט נפתרו באורח פלא?

פעמים רבות אנחנו מנסים לקדם ביטוי מסוים מבלי להבין את שורש הבעיה וכאשר נפתור אותה – ביטויים רבים יעלו בדירוגים עוד לפני שהתחלנו להוסיף קישורים חיצוניים או לכתוב תוכן חדש.
אופטימיזציה טכנית היא כמו  "ניתוח לב פתוח" ואחריו "טיפול 10000" שמביאים את תשתית האתר למצב ראשוני תקין, שרק אחריו אנחנו מתחילים להתעמק בכל ביטוי וביטוי. אנחנו מקבלים לא מעט פרויקטים אשר בשלב הראשוני סובלים מ"מחלות" קשות ביותר: אלפי עמודים משוכפלים, רכיבים שלא צריכים להיות מוצגים בתוצאות החיפוש, מפות אתר שאינן מזוהות על ידי גוגל, תגיות כותרת שאינן מוגדרות כמו שצריך – הרבה פעמים אחרי שאנחנו פותרים את הבעיות האלו הדברים מתחילים להסתדר מעצמם.

ומי מיישם את התיקונים בפועל?

זה משתנה מאוד- יש פעולות רבות שאנחנו יכולים לבצע כאנשי SEO וכחברת SEO (בשונה מיועץ קידום אתרים שלרוב לא יבצע את הפעולות בפועל) מתוך הניסיון שלנו, ההיכרות שלנו עם פלטפורמות שונות לניהול אתרים ומחלקת התוכן הפנימית שאנחנו מנהלים שנמצאת גם היא בקשר שוטף עם הלקוח. כמובן שאם לקוח לא יתן לנו גישה לפאנל ניהול האתר שלו – יהיה לנו מאוד קשה לעזור לו ולבצע את התהליך בעצמנו, ואז אנחנו נעזרים במתכנת מטעמו.

נדגיש כי הפעולות שאנחנו מבצעים עכשיו הן רק חלק מהשלבים של הקידום, ואם תרצו לקרוא עוד על שלבים נוספים כמו מחקר מילים ומחקר מתחרים – יש לנו מאמרים ייעודיים בנושא.

אחרי שדיברנו מספיק – בואו ניגש לצ'ליסט השלם:

  • אבטחת האתר https

ברוב חברות האחסון, החבילה הבסיסית של אחסון אתר כוללת תעודת SSL המאפשרת לאתר לעבור מ http ל https. יש לוודא שהכתובת של האתר מוגדרת ב https ושגם מי שבטעות מגיע ל http – מועבר אוטומטית ל https באמצעות הפניית 301.

אבטחת אתר ebay

  • גרסאות הכוללות www ושאינן כוללות www

בעל האתר יכול לבחור אם הוא רוצה שהגרסה הראשית של כתובת האתר תכלול WWW או שלא וזה מתבצע לרוב בממשק האחסון. לדוגמה: האתר הזה https://rego.co.il/ מוגדר בכתובת שאינה כוללת WWW. יחד עם זאת, יש לוודא שגם מי שמקליד www.rego.co.il או https://www.rego.co.il/ – יופנה אל הכתובת הנכונה.

  • נראות עמודי 404

לצערנו הרב ולמרות שתמיד ננסה למנוע מצב כזה – ייתכן שגולשים יגיעו לעמוד 404. נסו להיזכר בעצמכם כגולשים שמגיעים לעמודי 404 – ברוב המקרים הרגשתם מבולבלים ופשוט נטשתם את העמוד. עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי שגם אם גולש הגיע מסיבה כלשהי (וכרגע לא חשובה הסיבה) אל קישור שבור – הוא לא ינטוש את האתר. נוכל לעשות זאת בעזרת עיצוב ידידותי יותר של עמוד 404  שכולל התנצלות עדינה ומציע לגולש לנווט אל השירותים המרכזיים/העמודים המרכזיים שאנחנו מציעים.

דוגמה לדף 404 שגורם לגולשים לאבד את עצמם וכנראה יגרום להם לנטוש (הצנענו את שם האתר):

דף 404 שלא נראה טוב ויזואלית

דוגמה ל 404 שפחות מלחיץ גולשים:

עמוד 404 שנראה טוב

במקביל, כמובן שנטפל באופן שוטף בקישורים שבורים כדי למנוע מצב שגולשים מגיעים אליהם מלכתחילה.

  • זיהוי רכיבים מיותרים בתוצאות החיפוש

הקלדת הטקסט site: בגוגל, ואחריו הדומיין (ללא https) נקראת פקודת site. לדוגמה: site:rego.co.il

פקודת site

הפקודה הזו תאפשר לכם לראות אילו תכנים מופיעים בתוצאות החיפוש ונסרקים על ידי גוגל. כאשר יש תכנים מיותרים שגוגל סורק לתוצאות החיפוש – זה יוצר בזבוז בתקציב הזחילה ומבלבל את מנוע החיפוש בנוגע לסוג התוכן הנכון שצריך להיות מטורגט עבור כל ביטוי. תכנים כאלו לדוגמה יכולים להיות: עמודים מיותרים (כמו עמודי תודה שלא אמורים להיות מאונדקסים, עמודי טסט, עמודי התחברות משתמש) ארכיונים לפי מחברים ותאריכים (רק בסוגים ספציפיים מאוד של אתרי תוכן מעוניינים שהאכיונים האלו יפורסמו), טמפלייטים, מוצרים כפולים, ארכיוני תגיות שלא צריכים לטרגט שום ביטוי וכו' וכו'.

השלב הבא יהיה להסיר אותם מתוצאות החיפוש. באתרי וורדפרס אפשר לעשות זאת באמצעות תוסף Yoast ובאתרי קוד סגור האופציה מופיעה במקומות שונים.

  • מפות אתר – sitemap.xml

מכירים את זה שאתם נכנסים לאוניברסיטה ויש שילוט שמסביר איפה הבניינים החשובים נמצאים? אז דמיינו שגם לאתר שלכם יש כזה שילוט. מדובר על קובץ עם סיומת xml שניתן להפיק בקלות בסיום בניית האתר והוא לרוב יהיה בכתובת domainname.co.il/sitemap.xml או domainname.co.il/site_map.xml. במפת האתר מופיעים כל ה וurl החשובים ביותר באתר, ואלו שנרצה שהזחלן של גוגל לא יפספס.

מפות אתר באמצעות yoast

נרצה לוודא ש:

  1. יש מפת אתר אחת תקינה ושהיא הוגשה ל search console – שימו לב שאם ישנם סוגי תוכן שונים ומדובר באתר וורדפרס, תיווצר מפת אתר לכל סוג תוכן. כך זה נראה ב search console כשזה תקין:

מפות אתר לאחר הגשתן ל search console

  1. שהקישורים שנמצאים במפת האתר לא מחזירים קוד 404 או 301
  2. שאין במפת האתר קישורים עם תוכן זבל, כפול, ללא תוכן או כל דבר שיעורר את חשדו של גוגל.
  3. שכל קישור מופיע במפת האתר פעם אחת בלבד
  • בדיקת קובץ robots.txt

מדובר על קובץ שנועד להנחות את הרובוטים של גוגל מאילו עמודים, סביבות או סוגי תוכן להתעלם כאשר הם סורקים את האתר. לרוב ניתן לגשת אליו בכתובת domainname.co.il/robots.txt. זהו כלי נהדר גם לחסימת עמודים כפולים הנוצרים מקישורים הכוללים פרמטרים.

דוגמה למפת אתר שחוסמת קישורים המרכיבים פרמטרים (המאופיינים בתוספת "?")

דוגמה ל robots.txt

מספר דגשים:

  1. נוודא שאנחנו לא חוסמים עמודים חשובים או עמודים שאמורים להיות מאונדקסים
  2. לא כל עמוד שלא אמור להיות מאונדקס גם צריך להיות חסום ברובוטס. הזחלן של גוגל לא יגיע אליו אם לא יהיו אליו קישורים ברחבי האתר או מחוצה לו.
  3. נרצה לחסום סביבות או אזורי פיתוח.
  4.  נוודא שמפת האתר הנכונה מופיעה כ Allow:
  • בדיקת סכימות באתר – בדגש על סכימת פירורי לחם (breadcrumbs)

הגדרת סכימות נכונה, מאפשרת לגוגל להציג את התוכן שלכם ב"תוצאות עשירות". דוגמאות לסכמות נפוצות הן: סכימת FAQ, תוצאה 0 (לא בדיוק סכימה אבל כן מוצגת כתוצאה עשירה), סכימת review למוצרים/שירותים, סכימת organization ועוד. את בדיקת תקינות הסכימות אנחנו מבצעים באמצעות ה search console וכלי ה rich results test. פשוט מריצים את העמוד ובודקים האם הסכימות שמופיעים הינן תקינות.

בדיקת פירורי לחם ב search console

פירורי לחם (breadcrumbs) היא אחת הסכימות החשובות ביותר, והיא מסייעת לגולש להבין את מיקומו בתוך היררכיית האתר. נרצה לוודא שפירורי הלחם מוגדרים באופן תקין באמצעות בדיקת ה rich results test ושהם גם מוצגים לגולש באתר, שהנתיב בפירורי הלחם אינו כולל קישורי 301 או 404 ושהוא אכן מאפשר ללקוח להתמצא במיקומו בתוך האתר.

איך נראים פירורי לחם באתר

  • בדיקת תוכן משוכפל באתר

נרצה לוודא שאין תוכן כפול בשני מישורים:

  1. בין עמודים/מוצרים/קטגוריות/פוסטים בתוך האתר – ניתן לבצע זאת באמצעות כלי ה screaming frog.
  2. בין האתר שלנו ובין תכנים אחרים ברשת – ניתן לבצע זאת באמצעות copyscape

איך מטפלים בתוכן משוכפל?

התוכן באתר שלכם צריך להיות ייחודי והטוב ביותר לגולש. ניתן להיעזר בכותב תוכן טוב כדי להעביר את אותם המסרים במילים אחרות, או להתמקד בכל פעם בהיבט אחר של הנושא/שירות/מוצר וכך ליצור בידול בין התכנים השונים באתר. שימו לב כי עשויה להיווצר סריקה של עמודים כפולים כאשר לא באמת מדובר על תוכן כפול: היווצרות של עמודי FEED שקורית לעתים באופן אוטומטית בחלק מהתבניות היא בעיה נפוצה שיוצרת סריקה של עמודים כפולים. גם קישורים המכילים מרכיבי פילטור היא לרוב בעייתית ויוצרת בעיית כפילות.

  • בדיקת מהירות אתר

זמני הטעינה של הדפים הוא אחד המדדים המשמעותיים ביותר בביצועים של אתר, והוא נקבע על ידי מספר פרמטרים (CLS, LCP, FID). לא נרחיב כאן על כל אחד מהם בנפרד אבל נסביר כיצד מנתחים את מהירות האתר: "מבחוץ" ניתן לעשות זאת באמצעות כלי ה page speed insight, ועל מנת לראות את העמודים ה"בעייתיים" בראיית מאקרו – תוכלו להיכנס ל search console ללשונית page experience. המטרה היא להגיע ל 100% good url. איך עושים את זה? – זה כבר נושא למאמר שלם ולכן לא נדון בזה כאן. אבל הפעולות העיקריות שיוכלו לסייע לכם בתהליך:

חוויית משתמש בעמוד

  1. מעבר לשרת אחסון איכותי יותר. אנחנו ממליצים על Cloudways ומשתמשים בו לטובת האתרים שהמהירות בהם חשובה לנו מאוד.
  2. חיבור האתר ל CDN (content delivery network) – אנחנו ממליצים על cloudflare שהוא כלי חינמי לחלוטין לשרותי CDN
  3. שימוש בקאש ברמת האתר (אפשר באמצעות תוספים כמו wp rocket , nitropack או תוספים אחרים)
  4. שימוש בתוסף לכיווץ תמונות והחלפת פורמט התמונות מ png ו jpg ל webp.
  • בדיקת היררכיית כותרות

זו תורה בפני עצמה, אבל דמיינו שכל עמוד הוא עבודת הגשה בהיסטוריה. לו הייתם צריכים לארגן תוכן עניינים לעבודה בנושא מלחמת העולם השניה, כנראה שזה היה נראה בערך כך:

  • מלחמת העולם השניה (רמה 1)
    • הגורמים למלחמת העולם השניה (רמה 2)
      • גורם 1 (רמה 3)
      • גורם 2
      • גורם 3
    • מהלך מלחמת העולם השניה
      • טרום המלחמה
      • מהלך המלחמה
      • סיום המלחמה
    • השלכות המלחמה
      • השלכות קצרות טווח (רמה 4)
        • חלוקת ברלין (רמה 5)
          • הצד של בריה"מ (רמה 6)
          • הצד של ארה"ב
        • הסכמי כניעה
      • השלכות ארוכות טווח
        • הקמת מדינת ישראל

גם באתרי אינטרנט, אנחנו רוצים לעשות "סדר" לגולש וגם לגוגל על ידי יצירת היררכיה נכונה בתוך הטקסטים באתר באמצעות תגיות כותרת ברמות H1-H6. איך זה נראה בקוד?

דוגמא לתגיות כותרת בקוד

הדגשים שנרצה לשים אליהם לב הם:

  1. כותרת H1 תופיע בעמוד פעם אחת בלבד, במובייל וגם בדסקטופ – ועדיף שתכיל את הביטויים שנרצה לקדם בעמוד
  2. לא יופיעו כותרות בהיררכיה הלא נכונה – לא הגיוני שתופיע תגית H5 לפני תגית H2.
  3. נעשה שימוש מושכל בתגיות הכותרת, לא נשתמש רק בכותרת H1 אלא נרחיב את התוכן ונשתמש גם בכותרות ברמה 2 ו 3 – על פי ההיגיון כמובן.
  4. אין תגיות כותרת ריקות מתוכן, או תגיות כותרת שנשאבות מההאדר או הפוטר אבל אינן קשורות לתוכן העמוד. באתרי סחר רבים לדוגמה, אנחנו נתקלים שהטקסט "עגלת הקניות" או פריטים בתפריט מוגדרים בתגית H – מיותר לחלוטין.

איך מטפלים בזה?

תלוי, אם האתר בנוי עם וורדפרס או ויקס זה פשוט יותר. הבילדר של אלמנטור מאפשר לשנות זאת בקלות באמצעות הגדרות טיפוגרפיה אופציה לשינוי באופן ידני. אם מדובר באתר וורדפרס שלא בנוי באלמנטור – ניתן להיעזר במתכנת ולשנות את התבנית. אם מדובר על אתר בקוד סגור – לרוב זה כמעט בלתי אפשרי.

בכל אופן, כאשר מעלים מאמר או מפרסמים תוכן בעמוד, ניתן להגדיר גם ב word וב google docs את רמת הכותרת, ואז אם הטקסט מועתק ישירות אל פלטפורמת ניהול האתר בפורמט של טקסט, תגית הכותרת תוגדר באופן אוטומטי בהתאם למה שהגדרתם ב word.

  • בדיקת FAVICON

הסימון הקטן הזה, שמופיע ליד שם האתר בסרגל הסימניות הוא ה favicon. לרוב נשתמש בסמלול מתוך הלוגו או בגרסה חלקית שלו. נרצה לוודא שמוגדרים תגית alt ותיאור גם לפאביקון, ושהם כוללים את שם המותג ואת הביטוי שצריך לטרגט את עמוד הבית.

כך נראה ה favicon:

דוגמאות ל favicon

  • בדיקת cache – זיכרון המטמון של גוגל

הבדיקה פשוטה מאוד ונרצה לבצע אותה עבור כל סוג תוכן באתר (עמוד הבית, עמוד פנימי, פוסט, מוצר, קטגוריה, קטגוריית משנה וכו'). אפשר לבצע אותה בקלות על ידי הוספת הטקסט cache: לפני כתובת ה url ולאחר מכן לבחור באפשרות "צפה בגרסת הטקסט". לדוגמה, כאשר הקלדנו את זה cache:rego.co.il הגענו לכאן:

מעבר לגרסת cache של עמוד

ואז הועברנו לגרסת ה cache:

גרסת קאש של אתר

אז מה חשוב בגרסת הקאש?

  • אין טקסטים מיותרים שאינם מוצגים בעמוד או שאינם רלוונטיים לתוכן
  • אין טקסטים מחורבשים, בשפות אחרות או טקסטים שאנשים לא יצליחו להבין ולקשר לתוכן.
  • אין קישורים מיותרים, תפריטים כפולים (מעבר לתפריט מובייל אחד ותפריט דסקופ אחד), או הופעה של אלמנטים לא רצויים
  • נוודא שכל האלמנטים בעמוד (נניח, אם מדובר בעמוד קטגוריית פוסטים) נטענים ומופיעים בcache וגם כאשר בודקים את הקוד של האתר, או שיש אליהם קישור (נניח, קישור לעמוד השני של הבלוג) באמצעות pagination.
  • מטא טייטל ודסקריפשן לעמודים

אחד המרכיבים החשובים והמשמעותיים שגם עוזרים לנו להביא "נצחונות מהירים". נרצה לוודא ש:

  1. לכל העמודים מוגדר טייטל ודסקריפשן, בין אם הוא נשאב מתוך הטקסט באמצעות טמפלייט שהוגדר מראש או שהוגדר באופן ידני.
  2. אין כפילות של טייטלים ודסקריפשנים בין העמודים. במצב זה נשאלת השאלה: מה עושים בעמודי בלוג שיש להם כמה עמודים? – נרצה שיתווסף בטייטל רכיב שמצביע על מספר העמוד. טייטל לדוגמה: "המגזין המקצועי – עמוד 2 מתוך 4 | ReGo"
  • כותרת ותיאור אלט (alt text) לתמונות ולאייקונים

טקסט אלטרנטיבי הוא מה שמופיע כאשר תמונה מסרבת להיטען, או כאשר אדם עם מוגבלות מפעיל את סרגל הנגישות ומבקש להבין את תוכן התמונה על ידי השמעה. גוגל רואה בכך חשיבות עליונה ולכן מקפיד "להעניש" אתרים שאינם מזינים עבור כל תמונה את התיאור שלה. הטקסט האלטנטיבי האידאלי לתמונה יהיה תיאור מוחלט של מה שמופיע בתמונה. לדוגמה: . הוספת תיאור לתמונות היא אולי משימה "שחורה" אבל יש לה חשיבות גדולה ופשוט מאוד לבצע אותה כמעט בכל פלטפורמה.

איך מזהים תמונות ללא אלט? ישנם כלים שמאפשרים לקבל דו"ח עם רשימה וקישורים של התמונות והאייקונים שחסרים להם אלטים, אבל אם רוצים לבדוק את החוסרים בעמוד נקודתי, ניתן להשתמש בתוספים כרום ייעודיים כמו Image Alt Text Viewer

  • תגיות canonical

קנוניקל הוא תג שמופיע בקוד של כל האתר ונוצר באופן אוטומטי. ברוב המקרים ואם אין לנו צרכים מיוחדים בנוגע לתוכן, הקוניקל של כל עמוד כולל את הלינק שלו ובכך מסמן לגוגל כי "התוכן של העמוד הזה, נמצא ממש כאן, באותו עמוד". אולם, אם יש לנו עמוד X ועמוד Y שהתוכן בו כמעט כפול, ואנחנו רוצים להסביר לגוגל שלא מדובר בכפל תוכן אלא בסה"כ בשימוש כפול ומושכל, נוכל להגדיר את הלינק של עמוד Y בעמוד X או להיפך, ובכך "להצביע לגוגל" היכן נמצא התוכן הנכון.

כך זה נראה בקוד:

בדיקת קנוניקל לעמוד

אז מה נרצה לוודא?

  1. העמודים כוללים תגית קנוניקל אל עצמם, לפחות ברוב המקרים
  2. אין קנוניקל שכוללים בטעות קישור 301 או 404
  3. אם העמודים כוללים קנוניקל לעמודים אחרים – האם העמודים האלו באמת כוללים את התוכן הנכון והרלוונטי ביותר?
  • זיהוי קישורים חיצוניים המפנים לנתיבי 404 ומקבלים תנועה

כלים כמו Hrefs (שכבר הזכרנו במאמר) מאפשרים לנו לזהות broken backlinks על מנת שנוכל לבצע הפניות רלוונטיות ולוודא שאנחנו לא מאבדים תנועה לחינם.

  • זיהוי קישורי ספאם וטיפול בהם בהתאם

זה מעצבן, אבל זה קורה. עם הרבה לקוחות אנחנו מזהים תופעה שבה האתר מקבל קישורים מאתרי ספאם שכלל אינם קשורים לבעל העסק או נוגעים אליו. במקרים רבים מדובר בבוטים ולא נוכל לעשות הרבה. אם רואים שהתופעה הזו הופכת נרחבת – ייתכן כי מדובר במהלך מכוון של אחד המתחרים שלנו שפועלים באופן די מלוכלך כדי לפגוע בנו, ואז נגיש בקשה לגוגל לחסום אותם.

  • חוויית המשתמש באתר

יש הרבה אנשים שטוענים ש UX מתנגש עם SEO ואנחנו טוענים שאם שני הדברים נעשים באופן מקצועי ותקין תוך מציאת פתרונות טכניים, אז אין התנגשות וההיפך הוא הנכון. מה שטוב לגולש, מה שיסייע לו לעבור חוויה טובה יותר באתר, יאריך את זמן השהיה שלו, ישפר את הסמכות של האתר ויבוא לידי ביטוי גם בחשיפות, הקליקים והדירוגים. איך בודקים את חוויית המשתמש?

  1. נתחיל מכך שנבקש מכמה אנשים, לא אחד לבדוק את האתר. לעתים אחד רואה משהו שהשני לא שם לב אליו, ובמקרים רבים התבוננות חיצונית מסייעת להגיע לתובנות חדשות.
  2. נסתכל ונבחן את הויזואליות של האתר: גודל הטקסטים והתפריטים, גודל הכפתורים בדסקטופ ובמובייל, אורך ורוחב העמוד, עומס הטקסט ביחס לאלמנטים נוספים כמו כותרות ותמונות, שילובי הצבעים באתר ועוד.
  3. נבחן את ההנעות לפעולה: לאן אנחנו רוצים להניע את הלקוח מכל עמוד? לרוב נבחר בהנעה אחת לפעולה ונמנע הצפה. לפעמים אנחנו נתקלים בעמודים שטוענים פופאפ אחרי פופאפ ופשוט מקשים על הגולש לקבל את התוכן שהוא מחפש.
  4. טפסים, כפתורי חיוג ושליחת הודעה: האם יש שדות מיותרים? אם כן, רצוי להסיר. מה קורה לאחר שליחת הטופס? מה קורה כאשר מקליקים על שליחת הודעת וואטסאפ? האם יש נוסח הודעה או שאנחנו בונים על כך שהלקוח יהיה האקטיבי? (לרוב גולשים הם פסיביים…)
  5. האם יש באגים באתר? כפתורים שלא עובדים, עמודים שלא נטענים, כפתורים שנמצאים אחד על השני? תפריט שלא נפתח? כפתור חיוג שכאשר לוחצים עליו, הוא לא קליקבילי?

עולם ה UX הוא עולם רחב מאוד שקשה לסכם בפסקה, אבל אלו חלק מהדברים שאנחנו בודקים במסגרת הבדיקות המקצועיות שלנו.

  • בדיקת header ו footer

ההאדר והפוטר מסייעים לגולש לנווט אל הדפים החשובים והרלוונטיים ביותר באתר. אין טעם להכניס את אותם הקישורים גם כאן וגם שם, אין טעם לקשר אל כל העמודים שלנו או להפוך את ה footer למיני מפת אתר. ככל שנהיה ממוקדים יותר, נייצר פוקוס טוב יותר גם לגולשים וגם לזחלנים של גוגל. זכרו – קישור מההאדר והפוטר הם קישורים חזקים מאוד ולכן כדאי להשתמש בהם בחוכמה ולא "לחלק קישורים" לכל עמוד שנרצה.

  • בדיקות טכניות ייעודיות לאתרי e-commerce

    • וידוא שמופיעות סכימות product ושעמודים עם ביקורות מקבלים גם תוצאה עשירה של סכימת review
    • נוודא שיש טמפלייט לטייטל ודסקריפשן לעמודי המוצר, ושהם כוללים הנעה לפעולה
    • מוצרים שאינם במלאי: מוצרים שאינם במלאי באופן זמני לא צריכים להימחק משום שזה יצור שגיאות 404 (ישנם בעלי אתרים רבים שלא מבינים את הבעיה הזו ומוחקים מוצרים שמוסרים מהמלאי). הדרך המומלצת היא לציין שהמוצר אינו במלאי (פונקציה שקיימת באופן מובנה) ולהוסיף אופציה לקבל חיווי במייל כאשר המוצר יחזור למלאי. בדרך זו ניתן "להציל" חלק מהגולשים שלא השלימו את הרגישה כאשר ביקרו בעמוד המוצר בפעם הראשונה.
    • כאשר ישנם דגמי מוצרים בצבעים רבים – מומלץ להשתמש בשיטת הווריאציות ולא ליצור סתם כפילות תוכן בין עמודי המוצרים השונים (אלא אם כן כל צבע או כל מידה צריכה לטרגט ביטוי אחר).
    • חשוב לוודא חווית הרכישה באתר ידידותית למשתמש: כמה שפחות מעברי מסכים, הסבר ברור על שיטות המשלוח או האיסוף לאורך כל המסכים, אופציות שונות לרכישה (טיפ- אופציה לתשלום בביט מגדילה המרות!), שליחת מייל בסיום ההזמנה, סגירת התהליך באופן ידידותי ונוח בדף סיום הרכישה.
    • שימוש במאמרי תוכן על מנת להניע לרכישת מוצרים הקשורים לנושא המאמר.

זהו,

או שכמעט זהו. בכל אתר אנחנו מתחילים לבצע אופטימיזציה טכנית ומגלים בעיות טכניות חדשות הנובעות מסיבות שונות. החוכמה היא לעבוד לפי הצ'קליסט, לזהות את מקור הבעיות ורק לאחר מכן לפתור אותן. אחרי שסיימנו את הבדיקה המעמיקה ברמה הכללית לאתר, אנחנו עושים את אותה הבדיקה באופן ממוקד יותר לעמודים שמטרגטים את הביטויים החשובים שלנו ואז מפעילים כלים נוספים שיש לנו (כמו קישורים חיצוניים וקישורים פנימיים, הוספת תוכן, שילוב סכימות ועוד) כדי לנצח איתם.

אנחנו מקווים שהצ'קליסט הזה ילווה אתכם עם האתרים הבאים שתבחרו לקדם, ומבטיחים לעדכן את המאמר כאשר נגלה שלבים חדשים שפשוט אסור לפספס 🙂

בהצלחה!

גילי ברוך-קלייסט

מנהלת מחלקת SEO בחברת ReGo Marketing. בת 28, בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים. מכירה את כל הסודות של מערכת וורדפרס, מאפיינת אתרים עוד לפני שתיית הקפה של הבוקר, ומחזיקה בגביע המדינה בניהול לקוחות. ניהלה בעבר את מחלקת הדיגיטל של חברת טופ-אדיו, ובמהלך שירותה הצבאי שימשה כמנהלת רשת ומדריכה. נוסף לכל אלה, זכתה באליפות באר שבע הפתוחה בריקודי סלסה עם הפרטנר הקבוע, ספיי, הכלב שלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *