מחקר מתחרים: מה יכלול מחקר מקיף ואיכותי ואיך הוא יעזור לקידום האתר?

אין פה אחד שלא שאל את עצמו ״איך אני עוקף את המתחרה שלי?״

או ״למה הוא בעמוד הראשון של גוגל ואני לא?״

או ״למה גוגל אוהבת אותו יותר?״

וטוב מאד שאתם שואלים את עצמכם את השאלות האלה, כי הן חשובות ומי שלא שואל אותן כנראה ימשיך לדשדש מאחור. עבור אלה מכם שצמאים לנצח ולעקוף את המתחרים – נכתב המדריך הזה. 

נגע כאן בנקודות חשובות כמו:

• מתי כדאי לעשות מחקר מתחרים?
• מי בכלל נחשב מתחרה?
• איך עושים מחקר מתחרים כדי לשפר מיקומים בגוגל?
• ואילו כלים יעזרו לכם בתהליך כדי לקבל תובנות טובות יותר?

השתדלתי לכתוב עבורכם את המדריך הכי מקיף שיש ולכסות את כל האספקטים החשובים שאם תבצעו אותם כפי שנכתבו כאן – תוכלו לשפר משמעותית את הדירוגים שלכם. אז קדימה.

מה זה מחקר מתחרים?

כדי להיות מקום ראשון בגוגל, צריך לנצח את התחרות. ובתחרות, כמו בתחרות, צריך ללמוד את המתחרים ולהבין מה הם עושים טוב יותר ופחות טוב מאיתנו. להבין מה החוזקות שלהם, מה החולשות שלהם, מהן נקודות הבידול שלהם. ממש לנתח ולהבין מי הם כדי שנוכל לתקוף במקומות הנכונים. אם יש שוער, שב-90% מהפנדלים קופץ לצד ימין – כדאי שנדע את זה – ונבעט לו לצד שמאל. אותו דבר בדיוק נעשה למתחרים שלנו בגוגל – נבין איפה הם משקיעים את המאמצים שלהם, מה מצליח להם, מה פחות מצליח להם ונבנה אסטרטגיה שתיתן לנו יתרון עליהם.

עכשיו בואו נדייק את זה אפילו יותר.

האם יש טעם שהפועל בני ברק תעשה ניתוח מתחרים למכבי דובאיי? לא.

אבל למה? הרי שתיהן קבוצות כדורגל. נכון. אבל הן לא משחקות באותה הליגה, ולא מתחרות על אותה אליפות. את הנקודה הזאת חשוב לזכור גם כשעושים מחקר מתחרים בגוגל. כי לא כל אתר הוא מתחרה שלנו ולא כל אתר פונה לאותו קהל היעד שאליו אנחנו מכוונים. חשוב להיות מאד מדויק וספציפי בתהליך הזה כדי להימנע מבזבוז יקר של זמן ומשאבים. 

למה צריך מחקר מתחרים?

בדיוק מאותה סיבה שצריך מפה לפני שיוצאים לטיול במדבר. מחקר מתחרים יתווה לנו את הדרך, באמצעותו נגבש את תוכנית הפעולה שלנו ונדע מה הכיוון הנכון שבו עלינו לפעול. בלי מחקר מתחרים אנחנו עלולים למצא את עצמינו משקיעים במקומות שבהם אין צורך ונשארים עם מעט מאד יכולת להשפיע במקומות שאכן דורשים זאת. מחקר מתחרים יאפשר לנו להבין מי הם האתרים ששולטים בתוצאות החיפוש ומחזיקים בדירוגים טובים משלנו. הוא יספר לנו על אילו מילות מפתח הם מדורגים ומה הם עושים כדי לשמור על הדירוגים האלה. הוא גם יגלה לנו כמה קישורים יש להם ומאיפה הם משיגים אותם. איזה סוג של תכנים הם מעלים, באיזו תדירות וכמה הם איכותיים. בקיצור, מחקר מתחרים יחשוף בפנינו מי הם השחקנים מולם אנחנו מתמודדים ומה הם עושים שהביא אותם למקום בו הם נמצאים. זה לכשעצמו, יתן לנו ערך רב ויפקס אותנו על תהליך הקידום וכל מה שנצטרך כדי לעקוף אותם – זה פשוט לעשות את מה שהם עושים – רק טוב יותר. ובכן, זה לא בהכרח יהיה פשוט. אבל זה אפשרי ורק באמצעות מחקר מתחרים איכותי ומדוייק נוכל להבטיח שאנחנו אכן פועלים למען המטרה הזאת. 

ולא רק זה.

מחקר מתחרים גם יאפשר לנו להבין כמה נצטרך להשקיע, מבחינה כספית, כדי להגיע לאן שאנחנו שואפים. כך נוכל להבין מתי מתחרה מסוים הוא רלוונטי עבורנו ומתי אנחנו קופצים קצת מעל הפופיק.

הנה דוגמא – יש אתר שמעלה 5 תכנים ביום והוא מקבל כל חודש קישורים מכלכליסט, דה מרקר וגלובס.

עכשיו אנחנו צריכים לשאול את עצמינו האם אנחנו רוצים ומסוגלים להתחרות בזה, ברמת התקציב שעומד לרשותינו. תוכן עולה כסף, גם קישורים, האם אנחנו מוכנים לשלם על 6 תכנים ביום (לפחות) ועל קישורים מאתרים חזקים יותר? אם התשובה היא כן – אפשר להגדיר את האתר הזה כמתחרה ועכשיו אנחנו יודעים מה צריך לעשות כדי לנצח אותו. אם התשובה היא לא – אפשר להוריד את האתר הזה מרשימת המתחרים שלנו וכל ניסיון שלנו להביס אותו – יהיה מיותר ויעלה לנו בזמן וכסף שיכולנו להשקיע במקום אחר. 

אלה דברים חשובים וקריטים, שבלי מחקר מתחרים, לא תהיה לנו שום דרך לדעת אותם.

מתי עושים מחקר מתחרים?

לפני כל מהלך שיווקי שאתם מתכננים לבצע, בעיקר כי אתם לא היחידים שמבצעים אותו. תמיד יהיה מישהו שינסה למכור את המוצר או השירות שאתם מוכרים ותמיד מעניין לראות איך הוא עשה את זה ואיך אתם יכולים לעשות את זה טוב יותר. אבל בסדר, בואו ננסה להיות מדויקים ויעילים יותר:

1. לפני שאתם בונים אתר חדש – איך נראים עמודי הבית של המתחרים? מה היחס תמונה/טקסט? ממה בנוי התפריט הראשי? איך נראים עמודי הקטגוריה? מה הם הביטויים שעליהם האתר מנסה להיות מדורג? איך חווית המשתמש – ממה היינו מרוצים ומה היינו רוצים לשפר? כל אלה הם דברים שחשוב לקחת בחשבון ולהתאים את האתר הבא שלכם שיהיה לפחות בסטנדרט הקיים אבל בעיקר – הרבה מעבר לו.
2. לפני שאתם כותבים מאמר – לפני כל מאמר חדש שעולה באתר שלכם – תנו קפיצה לגוגל, חפשו את מילת המפתח שעליה אתם מתכננים לכתוב ובדקו את 5 התוצאות הראשונות כדי ללמוד מה עשו המתחרים שהביא אותם לחמישייה הראשונה. על מה הם כתבו, איך המאמר בנוי, מה הן תתי הכותרות בהן השתמשו, כמה מילים יש במאמר – כל אלה הם דברים שינחו אתכם לקראת הכתיבה.
3. לפני שאתם מתחילים לפעול בנישה חדשה – עד היום מכרתם משחות שיניים אבל עכשיו החלטתם גם למכור סבונים. אתם לא יכולים פשוט להוסיף אותם לאתר, זה דורש מחקר חדש, תכנים חדשים, שינוי בתפריטים ואת כל אלה יהיה חכם לעשות בהסתמך על מה שעושים המתחרים.
4. כשאתם מזהים פגיעה בדירוגים – אם אתם מאבדים דירוגים וכמות הכניסות נמוכה מהממוצע, כדאי להציץ ולבדוק אם נכנסו שחקנים חדשים לתחום או האם השחקנים הקיימים ניצלו את החולשות שלכם כדי לגבור עליכם. יכול להיות שבזמן שישנתם, עשו עליכם מחקר מתחרים, גילו את החולשות שלכם וניצלו אותן. לכן, ההמלצה היא לבצע מחקר מתחרים אחת לכמה זמן ולהפוך את זה לפעילות שגרתית. כל הזמן יהיו כאלה שינסו לעקוף אתכם – אבל אם אתם כל הזמן תהיו עסוקים בשיפור הקיים וברדיפה אחרי זה שמעליכם – אתם תהיו אלה שיצאו עם ידם על העליונה. 
5. כשאתם רוצים לרענן וצריכים רעיונות חדשים – לא צריך להתבייש בזה, וזה בסדר להודות שלפעמים למתחרים יש אחלה רעיונות. זה לא שאנחנו ממליצים להעתיק, כן? אבל בהחלט אפשר ללמוד מהם וליישם דברים שאהבתם ולקבל השראה.
6. כשאתם רוצים להבין מה עובד – טיול באתרים המתחרים יכול לגלות לנו הרבה על מה שקורה בשוק, למשל, מה הם המוצרים הפופולרים, אילו מבצעים יש, מה רמת המחירים, האם למתחרים יש פעילות בסושיאל? האם היא מוצלחת? מה נוכל ללמוד על העדפות הקהל לפי כמות הלייקים/שיתופים שמקבלים התכנים?

וכמובן כמובן, לפני שמתחילים תהליך קידום אורגני בגוגל.

מחקר מתחרים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ה-SEO וכל מה שיעלה ממנו יתווה את הדרך ואת חלוקת המשאבים להמשך. המטרה היא להוציא את המקסימום מהתקציב שלכם, וכדי לוודא שזה אכן קורה, מבצעים מחקר מתחרים כדי להכיר היטב את הנישה, את השחקנים, ואת החולשות שלהם. עם המידע הזה ביד, נדע מה ריאלי, מה פחות ובעיקר – איפה הכי נכון להשקיע את הכסף כדי להשיג את המטרות ולעקוף את המתחרים.

איך נדע מי הם המתחרים שלנו ומי נחשב מתחרה ריאלי? 

יש לכם חנות נעלי ספורט ברחוב רוטשילד 98 וליוסי יש חנות נעלי ספורט ברחוב רוטשילד 99. אתם מתחרים, לכל הדעות, אבל בתהליך קידום אורגני נחשיב את יוסי כמתחרה אך ורק אם יש לו אתר שאנחנו רוצים (ויכולים) לעקוף או שיש לו פוטנציאל לעקוף אותנו. כלומר, מתחרים בחיים האמיתיים, לא בהכרח יחשבו מתחרים שלנו גם בגוגל.

נה עוד דוגמא – נמשיך עם הנעליים – לכם יש חנות נעלי ספורט ואתם בעמוד 2 בגוגל ולנייקי יש חנות נעלי ספורט והם בעמוד הראשון בגוגל. לפי החוק הקודם, אנחנו אמורים להחשיב את נייקי כמתחרים שלנו, אבל עכשיו נשאל את עצמינו:

• האם נוכל להתחרות בכמות הדפים שיש באתר של נייקי?
• האם נוכל להתחרות באיכות הקישורים שמפנים לנייקי?
• האם נוכל להתחרות במודעות למותג נייקי?
• האם נוכל להתחרות באיכות התוכן שנייקי מייצרת?
• האם נוכל להתחרות במידת האהדה שיש כלפי נייקי ברשת? 

ובכן, כנראה שלא. וזה עוד לפני שהזכרנו פרמטרים נוספים כמו ותק שהם צברו, ההכרה בהם כמותג, זמן השהות שהמשתמש הממוצע מבלה אצלם באתר והעובדה שיש להם מיליוני כניסות מכל העולם.

אם כך, המסקנה היא שלא כל מי שמעלינו בגוגל יחשב אוטומטית ״מתחרה״. נצטרך לקחת בחשבון את מידת הריאליות שבתחרות מולו ונצטרך לסמן לעצמינו מטרות שאכן נוכל להשיג בהתחשב בתקציב שעומד לרשותינו ובחוזק האתר שמולו אנחנו מתמודדים.

דרך נוספת לזהות מתחרים היא לבדוק מי מופיע בתוצאות החיפוש עבור הביטויים שאתם רוצים להיות מדורגים עליהם. למשל, אם אתם מוכרים נעלי ספורט, המתחרים שלכם יהיו אלה שהביטוי יופיע אצלם בצורה זו או אחרת הכי הרבה פעמים.

כדי להבין טוב יותר מי נחשב מתחרה כדאי להשתמש בכלים כמו SEMrush או Ahrefs (קישור בהמשך) שיתנו לכם את הדומיינים שמולם יש לכם תחרות ישירה, יחד עם רמת התחרותיות, כמות מילות המפתח המשותפות, איכות הקישורים, הצעות לביטויי זנב ארוך ועוד. אפשר להסתכל על הכלים האלה כאל כלים מודיעינים לכל דבר שיגלו לכם מי מתחרה איתכם על אותם ביטויים ומה הוא עושה כדי להיות מדורג עליהם. כדי להינות מהכלים האלה תצטרכו לשלם דמי מנוי חודשיים, אבל ל- SEMrush יש הטבה של 30 יום חינם, ככה שתוכלו לעשות את המחקר הראשוני ללא עלות.

נמשיך עם דוגמת נעלי הספורט ב hrefs בלשונית keyword explorer:

נוכל לראות את נפחי החיפוש, מידת הקושי של הביטוי, נפחי החיפוש לפי מדינות. ואם נגלול למטה, נוכל לראות גם הצעות לביטויים נוספים ואת הדומיינים המובילים בתוצאות על אותו הביטוי.

איך עושים מחקר מתחרים כדי לשפר דירוגים בגוגל?

הגענו לחלק המעניין. אז אחרי שזיהינו מי המתחרים שלנו, אפשר לעבור לשלב הבא שבו ננתח את הפעולות שלהם ונלמד מה עובד להם ובעיקר – איך אנחנו יכולים לעשות את זה טוב יותר מהם. 

בסופו של התהליך, נרצה שיהיה בידינו מידע לגבי:

מילות מפתח שהמתחרים מדורגים ומתחרים עליהן

זה המקום בו כלי כמו hrefs יכול לעזור מאד. בלשונית content gap ניתן להשוות בין ביטויים עבורם המתחרים מדורגים ואנחנו לא, וניתן לבדוק בקלות מהם כל הביטויים עליהם האתר מדורג בלשונית organic keywords

אבל יש דרך נוספת וקצת יותר ״סיזיפית״ כדי לגלות על אילו ביטויים אתם מתחרים עם המתחרים.

בוא ננתח את זה ביחד ונחפש בגוגל את הביטוי ״תזונאית״:

כבר במבט חטוף על המודעות אפשר ללמוד הרבה על ביטויים נוספים שאולי לא חשבנו עליהם וכדאי שנוסיף לרשימה שלנו. אם נכנס לתוך האתרים עצמם נוכל לקבל תמונה רחבה הרבה יותר. שימו לב לביטוים המופיעים בתפריטים ואל תזניחו את תחתית האתר, גם אם הגלילה היא אינסופית. מסתתרים שם אוצרות שיחשפו בפניכם את כל האסטרטגיה השיווקית של המתחרים ויגלו לכם בדיוק מה הם הביטויים שעליהם הם מנסים להתברג בכל הכוח:

כמובן שאם אינכם מציעים שירות זה בפריסה ארצית, אין סיבה להשקיע זמן וכסף בביטויים אלו. כמו שאתם רואים, בלי יותר מדי מאמץ, אפשר להוציא רעיונות למילות מפתח ולביטויי זנב ארוך. התחנה הבאה שלנו היא איזור הבלוג. הנושאים שעליהם המתחרים שלכם כותבים ילמדו מצד אחד על השירותים שהם מציעים ומנגד על הביטויים שהם רוצים לתפוס:

בשלב הזה אתם כבר יכולים להתחיל לעבוד על אסטרטגיית התוכן שלכם ולקבל רעיונות לתכנים שתרצו שיופיעו בבלוג או אפילו למילות מפתח שתרצו להתמקד בהן בצורה ״אגרסיבית״ יותר (תגיות, תפריטים, וכו), במידה ויש לכם מענה מקיף ומקצועי לתת עליהן.

איך מנצחים את המתחרים באמצעות הביטויים?

• משלבים ביטויים שהם משתמשים בהם (וחשובים לנו!) במקומות אסטרטגיים אצלנו: תפריטים, טייטלים, דסקריפשנים, פוטר, אלט טקסט לתמונות וכן הלאה.
• מייצרים תכנים בבלוג, יוצרים עמודי מוצר או עמודי שירות סביב מילות המפתח שחשוב לנו להתברג עליהן.

תוכן

אם אנחנו כבר בבלוג, בואו נכנס טיפה לעומק. במבט חטוף כבר גילינו על מה הם כותבים ועכשיו נרצה לבחון פרמטרים נוספים:

• האם התוכן שלהם איכותי? 
• מהי תדירות הפרסום?
• כמה מילים בממוצע מכיל כל פוסט?
• האם המאמרים שלהם מקשרים לעמודים פנימיים באתר?
• כמה פעמים מופיעה מילת המפתח בטקסט?

אם קראתם את התכנים והרגשתם שהם ברמה ירודה, שהם לא מספקים ערך והם נמצאים שם בעיקר כדי לצאת ידי חובה – מחכה לכם עבודה קלה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה פשוט לתת קצת מעבר. קצת יותר מילים, קצת יותר ערך (כמובן שעדיף הרבה יותר מילים, הרבה יותר ערך, אבל תצטרכו לעשות את השיקולים שלכם ולהקדיש משאבים במקומות הראויים לכך). אם מדובר בביטויים תחרותיים מאד, כנראה שלמתחרים אין ברירה אלא להעלות את הרף ולכן גם לכם תחכה עבודה קצת יותר מורכבת. 

נגיד ש ״דיאטת חלבונים״ הוא ביטוי שהגדרנו כחשוב, והמתחרה כתב עליו 1000 מילים. כדי לנצח, אנחנו נרצה לכתוב על הביטוי 1500 מילים, להשתמש במילת המפתח לפחות 15 פעמים (הכלל היבש אומר שיש לשלב את מילת המפתח לפחות 1% מסך המילים בטקסט), לקשר לעמודים פנימיים ולעשות מאמצים כדי שאתרים אחרים יקשרו אלינו. אם נקדיש את המאמצים האלה ונשקיע אותם במילות המפתח החשובות לנו – אין סיבה שלא ננצח. 

איכות, כמות ותמהיל הקישורים החיצוניים

קישורים הם חלק בלתי נפרד מתהליך הקידום האורגני ויש להם חלק חשוב ומשמעותי גם כשעושים מחקר מתחרים. המטרה שלנו כאן היא לגלות כמה קישורים המתחרים משיגים על בסיס חודשי, כמה אותם קישורים הם איכותיים ומי מפנה אליהם, כדי שנוכל אולי להשיג מהם גם. ה hrefs מסייע לנו גם בזה:

אחרי שנסרוק את האתר, ניתן לראות בדיוק אילו אתרים מקשרים אליו (reffering domains), אילו עמודים מקשים ולאילו כתובות הם מקשרים (backlinks), מה הטקסטים על גבי הקישור (anchors) ואפילו לערוך השוואת קישורים ולזהות הזדמנויות לקישורים באמצעות ה link intersect.

עכשיו אני יודע מה תכנית הפעולה של המתחרים שלי ומה אני צריך לעשות כדי לעקוף אותם. אני תמיד אשאף להשיג את אותה כמות (או יותר!) של קישורים על בסיס חודשי ומאתרים שיהיו חזקים יותר מאלה שמקשרים למתחרים. חברת קידום אתרים טובה עם ותק וניסיון בשוק, תדע להשיג לכם את הקישורים שבאמת יקדמו אתכם ויספקו ערך. ריגו מרקטינג למשל צברה במהלך השנים קשרים עם גופי תקשורת ופאבלישרים גדולים בארץ ובעולם והקישורים שאנחנו מצליחים להוציא מהם – הם אלה שמאפשרים לנו לנצח את התחרות עבור הלקוחות שלנו. אם אתם מנסים להשיג קישורים טובים בעצמכם, קחו בחשבון שמדובר בתהליך שנבנה ועלול לקחת זמן. החלופה האפשרית היא לקנות קישורים מאתרים איכותיים, אבל אלה לרוב יעלו לכם לא מעט.

חווית המשתמש

תחת הסעיף הזה נרצה לאסוף מידע כללי על חווית הביקור באתר. כל מה שתצטרכו לעשות זה להכנס לנעליי המשתמש ולהעביר ביקורת על החוויה באתר דרך העיניים שלו. פרמטרים שחשוב לקחת בחשבון:

מהירות האתר

בואו נהיה כנים, אין לנו סבלנות. אתרים שאנחנו צריכים לחכות לטעינה שלהם, הם אתרים שהנטיה שלנו תהיה פשוט לוותר עליהם. ככל שעובר הזמן וככל שהגירויים סביבינו גוברים, אנחנו מגלים פחות סבלנות, בעיקר, כשבמרחק קליק מחכות לנו מספיק אלטרנטיבות. אתר שלא יהיה מהיר ולא יספק חוויה מיידית – יהיה אתר שישלם מחיר כבד, יבריח את המשתמשים עוד לפני שהם בכלל הספיקו לקרא בו מילה ולכן יקבל באונס רייט (אחוז נטישה) גבוה. כשגוגל מזהה באונס רייט גבוה, היא מסיקה שמדובר באתר לא אטרקטיבי למשתמש ולכן התוצאה העקיפה תהיה – פגיעה בדירוג והעדפה של אתר מהיר יותר. אם כך המסקנה ברורה – עשו כל מה שאתם יכולים כדי שהאתר שלכם יטען מהר יותר מהאתר של המתחרה. 

איך תדעו למדוד? תוכלו להשתמש בכלי החינמי של גוגל, PageSpeed ולקבל תמונה מדויקת על כל אתר שתריצו:

הנתוח כולל גם המלצות פרקטיות לשיפור המהירות עבור כל עמוד:

הריצו בדיקה על האתר שלכם ועל אתרי המתחרים כדי להבין איפה אתם עומדים ביחס אליהם ואילו צעדים אתם צריכים לבצע כדי לשפר את הציון שלכם 🙂 אנחנו ב ReGo מתגאים בכך שכל הלקוחות שלנו שיפרו את זמני הטעינה שלהם באמצעות ההמלצות הפרקטיות שהם קיבלו מאיתנו.

תפריטים וקלות הניווט

היכנסו לאתרים שמדורגים מעליכם ונסו ללמוד על האופן שבו הם בנו את התפריטים ואת תתי התפריטים באתר. בדקו אילו מוצרים נכנסו תחת אילו קטגוריות ושאלו את עצמכם האם הם נבנו בצורה שמקלה על המשתמש ועוזרת לו להגיע במהירות לאן שחיפש. אם כן – שאבו מזה השראה ונסו לשפר את האתר שלכם בהתאם. לפעמים הצצה בתפריט של המתחרה יכול לעשות לכם הרבה סדר, בעיקר אם אתם מרגישים שנסחפתם לתתי תפריטים אינסופיים ושאתם לא יודעים איפה לשלב מוצרים מסוימים.

מסרים ושפה

נסו לפענח מה יש באתר של המתחרה שגורם למשתמשים להעדיף דווקא אותו:

• מה הדבר הראשון שבולט לכם לעין בכניסה לאתר של המתחרה?
• מה הוא בחר להדגיש?
• אילו מוצרים מוצעים במבצע? 
• מה הערך הייחודי או במה הוא טוען שהוא שונה מכל השאר?
• איזה מסר הוא מקדם?
• באיזו שפה וטון הוא משתמש?
• מה אהבתם ואתם רוצים ליישם?

כל אלה הם דברים חשובים שנגזרים ממה שהמתחרה מעיד על עצמו. אבל את הדברים המעניינים באמת על המתחרים שלכם אתם לא תמצאו באתרים שלהם. את הדברים המעניינים באמת אתם תמצאו כשתחפרו בביקורות שהם קיבלו בגוגל ובסושיאל. שם תוכלו ללמוד על החוזקות ובעיקר על החולשות שלהם, כדי לנצל את זה לטובתכם. למשל אם אלה הביקורות שהשאירו על המתחרה שלכם ב google my business או באתר:

אז עכשיו אתם יודעים שיש שם בעיה מאד קשה של אמינות ושהמחיר שנקבע מראש הוא לא בהכרח המחיר הסופי ואת זה אתם תרצו לקחת ולהבליט במסרים שלכם. אתם תרצו לכתוב שאתם מתחייבים למחיר שנאמר ללקוח ושאמינות אצלכם היא ערך עליון. המקומות שהמתחרים שלכם מפשלים בהם – אלה המקומות בהם אתם צריכים לנצנץ.

תשאלו למה

״למה״ היא אחת השאלות הכי חשובות בתהליך שיווקי. למה אתם עושים את מה שאתם עושים, למה שהלקוח יבחר דווקא בכם, למה המאמר שלכם טוב יותר. כל הזמן תשאלו למה. גם ובעיקר כשאתם עושים ניתוח מתחרים ומנסים להבין למה המתחרה מדורג לפניכם. חקרו את אתרי המתחרים לעומק וכתבו לעצמכם על דף כל אספקט שבו, לדעתכם, הם עושים עבודה טובה יותר מכם. חשבו מה אתם רוצים לשנות ולאמץ. השאלה הזאת תעורר אצלכם הרבה השראה. 

מה הם הכלים המובילים והמומלצים למחקר מתחרים?

על כל פעולה שתוכלו לעשות בעצמכם, יהיה כלי שיעזור לכם לעשות אותה בקלות ובמהירות. רוב הכלים הם לא חינמיים, אבל בהרבה מקרים הם מציעים תקופת התנסות ללא תשלום למשך 30 ימים. בשביל המחקר ההתחלתי, זה כנראה יספיק לכם.

Ahrefs

כלי נהדר וידידותי לניתוח קישורים, תוכן ותנועה. מספק מידע על כמות הקישורים שיש למתחרים ועל החוזק שלהם, ביטויים עליהם הם מדורגים, שגיאות בעמודים ועוד. hrefs הוא כלי מעולה ל SEO באופן כללי ולא רק לצורך מחקר מתחרים.

Majestic

כלי מעולה נוסף המציע 30 יום ניסיון ללא עלות. גם הוא בדומה ל hrefs מציע ניתוח קישורים מקיף.

SEMrush

מדובר באחד הכלים הבולטים והמשמעותיים ביותר בכל ארגז כלים של איש קידום אורגני. SEMrush יגלה לכם מי הם המתחרים שלכם, מה הן מילות המפתח בהן הם משתמשים, מה הן מילות המפתח בהן הם בחרו להתמקד ועוד הרבה מעבר לזה.

SimilarWeb

גם הכלי הזה יספק לכם תמונה לגבי מילות המפתח של המתחרים, אבל בנוסף, תוכלו גם לקבל מידע על הטראפיק שלהם, על הדפים הפופולריים ביותר באתר, ללמוד מי מקשר אליהם ולנתח את הפעילות שלהם בסושיאל.

Google page speed או Gtmetrix

שניהם כלים טובים שימדדו את מהירות האתר שלכם או כל אתר אחר שתרצו להשוות אליו. אני מאד אוהב את הכלי של גוגל, הוא ידידותי למשתמש ומעבר לכך שהוא מציף בעיות, הוא גם מספק פתרונות שיסייעו בהקטנת זמני הטעינה של האתר.

גל רביבו

בן 32, סמנכ"ל חברת ריגו ומנהל הכספים. בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים. נשוי לאלמוג ואב לדניאל ולנועם. במהלך שירותו הצבאי היה מ"כ טירונים, ולאחר מכן הקים את מסעדת "וופל פקטורי" הממוקמת בירושלים. זכה באליפות ירושלים סיטי בכדורסל בצעירותו, וכיום מחזיק בשיא גינס בקליעת ניירות מגולגלים לסל.